נעים להכיר, אורית.
- אורית סופר
- 23 במרץ 2025
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 7 באוג׳ 2025
אמ.לק: איך קרה שהחיים החליטו בשבילי, ומרסטורציה התגלגלתי ליזמות ומשם לליווי עסקי: נעים מאד, זהו פוסט היכרות 😊
יזמות בכלל לא היתה בתכנון.
עוד בתיכון החלטתי שאהיה רסטורטורית של יצירות אמנות.
התכנית היה ללמוד בפריז ולעבוד בלובר.
בפועל, זה היה קרוב: למדתי ברומא ועבדתי ברשות העתיקות.
אבל אז נולד לי ילד.
מיד אחרי הלידה הבנתי שהילד יותר מענין אותי מהעבודה, והחלטתי להתפטר. אחרי כמה חודשים החלטתי שאני רוצה לעשות משהו שישתלב עם גידול הילד.
זיהיתי צורך, שלי כאמא לא היה לו מענה, והחלטתי לעשות מזה עסק.
ככה הפכתי ליזמת.
בשלב הזה עשיתי כל טעות אפשרית. הלכתי לבד לפתוח את התיקים ברשויות, ופספסתי את הצורך לעדכן את ביטוח לאומי (זה עלה לי הרבה כסף בלידה של הילד השני, כשגיליתי שאני לא זכאית לדמי לידה); פתחתי את התיק בסוף חודש נובמבר, ונאלצתי להגיש דוח שנתי על שנה שלמה שעדיין לא היתה בה בעצם פעילות עסקית; קניתי מלאי ומכרתי אותו במה שחשבתי לרווח ובעצם היה הפסד; וכל פעם לקח לי המון זמן להבין שטעיתי, ועוד יותר זמן - להבין איך לתקן.
כשהבנתי שיש דברים שאני לא יודעת שאני לא יודעת, נכנסתי לאינטרנט לחפש מידע. אבל לעתים קרובות העצות שקראתי נכתבו עבור חברות וארגונים, ולא עבור עסק של אישה אחת, כמו שלי.
כשהתחלתי להעזר ביועצים עסקיים, לעתים קרובות גיליתי שיועצים שהגיעו מעולם הארגונים התקשו להבין מה הטעם לנהל את העסק הקטן שלי, עם היעד הצנוע שלו להשלים הכנסה בזמן שאני עם פעוט בבית.
למרות הכל, העסק גדל ויכולות הניהול שלי השתפרו; זה לקח הרבה זמן, הרבה סבלנות והרבה ניסוי וטעייה. בינתיים, בזמני הפנוי, מצאתי את עצמי קוראת יותר ויותר ספרי עסקים ויזמות ופחות ופחות ספרות יפה.
כשהספרים כבר לא סיפקו אותי, נרשמתי לתואר ראשון במדעי החברה. שם גיליתי שהקורסים שסטודנטים אחרים חשבו שהם הכי מעיקים — כמו סטטיסטיקה, חשבונאות, רגולציה או דיני חוזים — הם לא רק מענינים (אבל ממש!) אלא גם עוזרים לי לנהל את העסק טוב יותר.
עברו הרבה שנים. העסק גדל הרבה יותר ממה שדמיינתי כשהתחלתי, אבל דווקא כשהייתי בשיא, התחלתי להרגיש שאיבדתי את הניצוץ בעיניים.
יזמים הם פרפטום מובילה: מנוע שמייצר לעצמו את האנרגיה שהוא צריך כדי לנוע קדימה מכוח החזון וההתלהבות. כשהחזון מאבד משמעות, המנוע נעצר. העסק שהקמתי כאמא לתינוק, פחות התאים לי כאמא למתבגרים; הבנתי שמיציתי את הפרק הזה בחיים, והדבר הנכון לעשות הוא לסגור ולהמשיך הלאה.
רק לא הייתי בטוחה לאן.
ואז קרה השבעה באוקטובר.
היה לי ברור מהרגע הראשון שאנחנו נכנסים לאירוע ממושך ושהרבה עסקים ייפגעו. העסקים בקו העימות היו הראשונים להפגע; אבל ידעתי שזה יחלחל בהדרגה לכל העסקים, בכל הענפים, בכל הארץ. ידעתי גם שכל בעלת ובעל עסק שיצליחו לעמוד על הרגליים, ולפרנס לא רק את עצמם אלא גם אנשים ועסקים אחרים, יקדמו בעוד מילימטר את השיקום האישי שלהם, ואת השיקום הכללי שלנו כחברה.
בתוך היגון והכאוס, גיליתי שהנחמה והעוגן שלי הם לעשות את מה שאני הכי טובה בו: לשחק עם אקסלים ולעשות סדר בבלגן. את העסק שלי כבר החלטתי לסגור ממילא, אבל היו שם בחוץ המון עסקים אחרים שהיו חייבים להמשיך להתנהל בתוך הכאוס שאפף אותנו, והבנתי שיש לי ידע ונסיון שיכולים לעזור.
וכך קרה שהמלחמה הפילה את החלק האחרון בפאזל.
לפני שאוקטובר 2023 נגמר כבר נרשמתי לקורס יועצים עסקיים. מאז הספקתי להשלים את הקורס, לעשות פרקטיקום (שהוקדש לליווי עסק מהעוטף), להשלים את התואר הראשון, להתחיל תואר שני במנהל עסקים, וכדי שלא יהיה משעמם השלמתי גם קורס מנהלי איקומרס.
לקראת סוף 2024 התחלתי להתנדב כמנטורית עסקית בתכנית קרן-שמש מבית עוגן. התכנית מציעה מנטורינג לעסקים קטנים, ודרך הגדילה וההצלחה שלהם מייצרת גם מקומות עבודה חדשים במשק. במיוחד בתקופה הקשה הזו, אני מודה כל בוקר על הזכות שנפלה בחלקי להיות חלק מארגון שהוא באמת עוגן, ועל האפשרות שהם מעניקים לי לתרום את חלקי לשיקום וצמיחה של הכלכלה הישראלית.
אחרי כמה חודשי התנדבות קפצתי למים והתחלתי ללוות עסקים באופן רשמי.
אני מציעה ליווי עסקי לעסקים של אדם אחד, מתוך הבנה שלעסקים כאלה יש אתגרים ייחודיים להם, והם צריכים פתרונות שמותאמים להם אישית.
אפשר לעקוב אחרי ההגיגים שלי בנושא ניהול עסקי, בדגש על עסקים של אדם אחד, בבלוג הזה, או במגוון ערוצים נוספים — איפה שהכי נוח לך:
תגובות