אתגרים ייחודיים לעסקים של אדם אחד

אמ.לק

מה מיוחד בניהול עסק של אדם אחד, ואיזה אתגרים ספציפיים לסוג כזה של עסק?

נכון לשנת 2023, 56% מכלל העסקים בישראל היו עסקים של אדם אחד.

כל עסק חותר להיות רווחי, למכור מוצרים או שירותים, להכניס יותר כסף ממה שהוא מוציא, ולהגשים מטרה עסקית. עד כאן, אין הבדל בין עסק כמו שלך לארגונים של עשרות, מאות או אלפי עובדים.

אבל ההבדלים כן קיימים - גם ברמת ההתנהלות היומיומית, ואפילו במוטיבציה לפתוח את העסק. 

אז מה מיוחד בעסקים של אדם אחד, ואיזה אתגרים יש לכם שאין לארגונים? 

אי-ודאות כלכלית (אבל על סטרואידים)

כל עסק פועל בתנאי אי-ודאות, אבל בעסק של אדם אחד לא קיימים מנגנוני הגנה שיש בארגונים, למשל מנהלת כספים שמכינה תכנית מגירה פיננסית ליום סגריר, או קו אשראי פתוח מהבנק. עסקים של אדם אחד מנוהלים על ידי אנשים שאין להם ידע בניהול פיננסי, או ניהול בכלל, ורובינו בכלל לא יודעים מה אנחנו לא יודעים על התנהלות פיננסית נכונה. לכן אפילו אירוע טריויאלי כמו לקוח שמעכב תשלום או מבצע שלא תוכנן נכון יכול להפיל עסק של אדם אחד לבור כלכלי. 

התבודדות שהופכת לבדידות

חשוב להבין את ההבדל בין "בְּדִידוּת" לבין "הִתבּוֹדְדוּת". התבודדות היא הבחירה להיות לבד: אנשים שמנהלים עסק של אדם אחד בדרך כלל בוחרים בזה ואוהבים להיות לבד, במרחב הפרטי שלהם, ובקצב שלהם. אבל גם מי שאוהבים להתבודד מרגישים לפעמים בדידות — כשהלבד הוא כבר לא בחירה, ואנחנו רוצים לחלוק עם עוד אנשים את הרגשות שעולים בנו אחרי שחווינו הצלחה, התגברנו על אתגר או התמודדנו עם כישלון נקודתי — ואין עם מי.

קבלת החלטות שהופכת למצוקת החלטות

כשמנהלים עסק לבד, אנחנו אחראים לקבל את כל ההחלטות. העניין הוא שאנחנו מקבלים ממש המון החלטות. גוגל טוען שאנחנו מקבלים כל יום 35,000 החלטות; לא מצאתי סימוכין למספר המכובד הזה, אבל גם אם מדובר רק בכמה מאות, מדובר במאמץ קוגנטיבי לא מבוטל, כל יום מחדש, שיוצר את מה שפסיכולוגים מכנים ״מצוקת החלטות״ (“Decision Distress”): אי נוחות רגשית שאנחנו חווים בזמן קבלות החלטות, שיכולה להגיע עד כדי חרדה. בעסק של אדם אחד אין עם מי לחלוק את המאמץ, והתוצאה לעתים קרובות היא החלטות שמתקבלות בשלוף ומהבטן (או לא מתקבלות בכלל, ואז המציאות מחליטה במקומנו).

תקרת הזכוכית של הזמן

לכל אדם יש עד 24 שעות ביממה להקדיש לעבודה שלו, מינוס הזמן שצריך כדי לישון ולנהל חיים אישיים. כל עובד נוסף מגדיל את תקרת שעות העבודה של ארגון, אבל בעסק של אדם אחד התקרה הזאת סופית. יותר מזה: בדרך כלל אנשים שפותחים עסק של אדם אחד עושים את זה כדי להשאיר לעצמם מספיק זמן פנוי להיות עם המשפחה או לטפח תחביב. בזמן הקצוב שנשאר לעסק צריך להספיק הכל: גם לעבוד במקצוע שלך וגם לעשות את כללללללל המסביב שלא נגמר אף פעם. 24 שעות ביממה פשוט לא מספיקות.

ג'אגלינג שלא נגמר

בעסק של אדם אחד, כל התפקידים מתנקזים לאותו אדם: אתם מתחילים את היום באינסטגרם ומעלים סטורי (כי אין מחלקת שיווק), אחר כך עוברים על חשבוניות (כי אין מחלקת כספים) מתפנים סו״ס לפגוש לקוחות (ולעשות סוף סוף את העבודה האמיתית!) ואחרי זה אתם עוד צריכים לענות לווטסאפים מכל היום (כי אין מחלקת שירות לקוחות). הג׳אגלינג האינסופי הזה תמיד נגמר בכמה כדורים על הרצפה…

המאבק עם הפיג׳מה והכיור

מה יותר חשוב לנקות - את האינבוקס או את הכיור? כשעובדים מהבית קל להשאב לערמות הכביסה, הכלים ולסידורים מהסוג שזמין רק בשעות העבודה. לא פשוט להגדיר מתי זה זמן עבודה ומתי זמן בית, וכשמגיעים לערב בפיג׳מה, לפעמים קשה לשכנע אפילו את עצמכם שיש מאחוריכם יום עבודה פרודוקטיבי.

עצות עסקיות שתפורות למידה הלא נכונה

בעיני משרד הכלכלה, 99.5% מסך העסקים בישראל שייכים לקטגוריית ״עסקים קטנים ובינוניים״: המשמעות היא שהעסק שלך נמצא באותה קטגוריה עם ארגונים שמגלגלים בממוצע מחזור גדול פי 40 משלך. התפיסה שמתייחסת לעסקים בסדרי גודל שונים לחלוטין כמקשה אחת מובילה לעיתים לעצות עסקיות שמתבססות על הנחות מוצא שפשוט לא רלוונטיות לעסק של אדם אחד — ולכן גם לא עובדות.

האנשים שלא מבינים למה נכנסת להרפתקה הזאת

זה אולי האתגר הכי קשוח: אנשים שלא מצליחים להבין את המוטיבציה לפתוח עסק שלא נמצא על המסלול לצמיחה מואצת. הרבה עסקים של אדם אחד בכלל לא רוצים להתרחב, לגייס עובדים ולגלגל מליונים; לעתים קרובות כל מה שחשוב לנו זה להגיע לרווחיות יציבה שתאפשר לחיות בנוחות. מבחוץ, זה עשוי להראות כמו יעד שלא שווה את הטרחה להשיג אותו; ואין תחושה מורידה יותר מאנשים שתוהים בקול רם למה לנו בכלל לנהל את העסק הזה - במיוחד אם מדובר במי שפנינו אליהם ליעוץ מקצועי.

אם אנחנו מבינים שיש קשיים בילט אין מעצם הבחירה לנהל עסק של אדם אחד, אפשר להפסיק לכעוס על עצמנו ולחשוב שכל הבעיות הן בגלל שעשינו משהו לא נכון.

נ.ב. המלצת קריאה: ״העצמאים״, מאת הפסיכותרפיסטית טל קפלינסקי,  עצמאית ומנהלת בעצמה עסק של אדם אחד. נפילת אסימונים מובטחת!

איזה אתגר מהרשימה הזאת מרגיש לך קשוח במיוחד? מה עוזר לך להתמודד איתו?

ספרו לי בתגובות :)